האם מותר לציין
את שם הבורא
אז הוחל לקרא בשם יהוה
ספר בראשית פרק ארבע
ויאמר ברוך יהוה אלהי שם
ספר בראשית פרק תשע
צדיק הדור נח קורא בשם יהוה
ויקרא שם אברם בשם יהוה
ספר בראשית פרק שלוש עשרה
אבינו אברם קורא בשם יהוה
ויקרא אברהם שם המקום ההוא
יהוה יראה
ספר בראשית פרק עשרים ושתים
אבינו אברהם קורא בשם יהוה
ויקרא בשם יהוה
ספר בראשית פרק עשרים ושש
אבינו יצחק קורא בשם יהוה
ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה
ספר בראשית פרק עשרים ושמונה
אבינו יעקב קורא בשם יהוה
כה תאמר אל בני ישראל
יהוה אלהי אבתיכם
אלהי אברהם
אלהי יצחק
ואלהי יעקב
שלחני אליכם
ספר שמות פרק שלוש
אלהים מצוה על משה לציין את שמו
ויקרא בשם יהוה
ספר שמות פרק שלושים וארבע
משה העברי קורא בשם יהוה
אנו רואים
כי אבותינו וגם משה
קראו בשם הבורא יהוה
והבורא אף ציוה על משה
לציין את שמו בפני בני ישראל
אלהים אף מצוה
על הכהנים הלויים
לציין את שמו
שלוש פעמים בקול
בברכתם את ישראל
בספר במדבר פרק שש
כה תברכו
את בני
ישראל
אמור להם
יברכך יהוה וישמרך
יאר יהוה פניו אליך ויחנך
ישא יהוה פניו אליך
וישם לך שלום
ושמו את שמי
על בני ישראל
ואני אברכם
אך עם זאת זכור
כי אלהינו אוסר עלינו
להשבע בשמו לשקר
ולא תשבעו בשמי לשקר
וחללת את שם אלהיך
אני יהוה
ספר ויקרא פרק תשע עשרה
ובלוחות הברית
בעשרת הדברים
אלהינו מצוה אותנו
לא לציין את שמו לשווא
כלומר לא לציין
את שמו בשקר
לא תשא את שם
יהוה אלהיך
לשוא
ספר שמות פרק עשרים
מדוע לדעתך הוספה המילה
לשוא
למה לדעתך לא כתוב פשוט
לא תשא את שם יהוה אלהיך
כי המילה לשוא היא התנאי
תחתיו אסור לציין את שמו
אלהינו בתורה העברית
מצוה עלינו לא להזכיר
שמות של אלהים אחרים
ושם אלהים אחרים
לא תזכירו
לא ישמע על פיך
ספר שמות פרק עשרים ושלוש
אגב שמותיהם של חודשי
כת דת היהדות
הנקראים באופן שקרי
לוח שנה עברי
הם בעצם שמות של
אלים בבליים וטקסים אליליים
מבבל
חודשי השנה
כפי שהם מכונים בכת היהדות
כלל אינם מוזכרים בתורת ישראל
אף לא פעם אחת כי הם
עבודה זרה מבבל
יהדות
אשר לא קיימת בתורת ישראל
מטעה את עם ישראל ומלמדת
כי אסור לנו לציין את שם
הבורא יהוה
וזאת על ידי
הוצאת פסוק מהקשרו
בספר ויקרא פרק עשרים וארבע
שם נכתב
ונקב שם יהוה מות יומת
אך אם תקרא את מלוא הפסקה
תבין את משמעות המצוה
והנה החלק שהרבנות היהודית
לא טורחת לציין
איש כי יקלל אלהיו
ונשא חטאו
ונקב שם יהוה
מות יומת
עתה ברור מהפסקה כי
רק אדם המקלל את הבורא
תוך ציון שמו
ואינו מביע חרטה
ואינו מתנקה מטעותו
כלומר נושא חטאו
אז ורק אז דינו הוא מוות
זה גם ברור מההקשר
של הסיפור בספר ויקרא
המופיע בדיוק לפני פסקה זו
ובו מסופר על איש
אשר קילל את הבורא
והוצא אל ההורג
כי קילל את הבורא
הוצא את המקלל
אל מחוץ למחנה
וסמכו כל השמעים
את ידיהם על ראשו
ורגמו אתו כל העדה
- יהוה -
ומייד לאחר סיפור זה
אלהים אכן פוקד על משה
איש כי יקלל אלהיו
ונשא חטאו
ונקב שם יהוה
מות יומת
אך הרבנות היהודית
אשר לא קיימת בתורת ישראל
מסיטה את עם ישראל מהאמת
אל עבודה זרה רבנית יהודית
והתורה שבעל פה היהודית
היא לא פחות מאשר עבודה זרה
בדומה לברית החדשה הנוצרית
התורה שבעל פה היהודית
מסיטה אתכם מהתורה העברית
אל חוקים חדשים אשר
סותרים את התורה מהותית
עליכם לקחת אחריות אישית
על השכלתכם בתורת ישראל
והיא ארבעה ספרים בלבד
בראשית שמות
ויקרא ובמדבר
קיראו תורה במו עיניכם
ולימדו בעצמכם
מה אלהים מצוה אתכם
הרבנות היהודית היא
לא האלהים שלכם
האלהים שלכם הוא
יהוה
לסיכום
מותר ולעיתים אנו אף מצווים
לציין את שם הבורא יהוה
אך אסור לנו לציינו בשקר
לכן שקול היטב
מתי אתה מציין את שם הבורא
יהוה
בברכה והצלחה
אסף העברי